מצלמות מהירות | כשעורך הדין חושב "מחוץ לקופסה"

על הקשר בין דבורים למטוסים

(או למה הלקוח מרוויח כשעורך הדין חושב "מחוץ לקופסה")

מעשה בלקוח חדש, שנכנס אל משרדנו כשהוא עצבני ומתוסכל, וסיפר שנתפס על ידי המשטרה בעבירת מהירות כאשר הוא נוהג בכביש 65, במהירות של 115 קמ"ש, במקום בו מותר לנסוע רק 90. איפה הייתה הבעיה? הלקוח טען בנחרצות שהוא לא נהג במהירות הזו, ואף טרח להגיד זאת לשוטרים אשר עצרו אותו ונתנו לו את הדוח.

מצד אחד יש דוח, מפורט ראייתית של השוטר שאכף את העבירה ומצד שני, יש את הלקוח שלנו שנשבע שהוא לא נסע במהירות הזו ומוכן לעשות כל מאמץ כדי להוכיח את צדקתו.

לכאורה, זה מסוג המצבים שכשאתה מציב את גרסת המשטרה מול גרסת הנאשם, ברוב המקרים תתקבל גרסת המשטרה. אולם, כמעט תמיד חשיבה יצירתית יכולה להניב פתרון מנצח. וכך היה גם במקרה הזה.
הלקוח שלנו נלכד בעבירת המהירות על ידי מכשיר הידוע בכינוי: "דבורה".

את יתרונות המכשיר אנחנו כבר מכירים, אולם יש לו כמה חסרונות בולטים. כך למשל, כאשר מפעילים את המכשיר, הוא אינו שולח קרן ישירה וממוקדת כמו הממל"ז, אלא שולח "גל" אשר נתקל בכל עצם נייד שבא מולו ומודד את מהירותו (ההסבר כללי לחלוטין). לכן, כאשר מודדים מהירות באמצעות מכשיר זה, צריך לוודא שכל אזור המדידה נקי מחפצים נעים. בכלל זה גם שולי הכביש ואפילו השמיים. כך למשל, קיים חשש, שאם עובר כלי טייס באוויר בעת המדידה, מכשיר הדבורה ימדוד אותו ולא את כלי הרכב. לכן השוטר אף צריך לציין זאת בדוח.

כמו שאתם יכולים להבין, כאן נולדה ההזדמנות שלנו. לאחר חקירה ודרישה מאומצים, הצלחנו להגיע ליומן הטיסות של מנחת מגידו הסמוך למקום האכיפה. כמו שאתם מנחשים נכון, היומן תיעד טיסת ריסוס אשר התבצעה באותו יום, באותה שעה ובאותו קילומטר, בהם נמדדה מהירותו של הלקוח שלנו.

היום, כמעט שנתיים אחרי הסיפור, ולאחר שפנינו למשטרה בבקשה לביטול הדו"ח בצירוף הראיות שהתגלו, קיבלנו אישור פורמאלי שהדוח בוטל כלא היה. עכשיו הלקוח כבר רגוע ומרגיש כי הצדק נעשה ונראה.