תפריט
תפריט
בס"ד
יפוי כח הינו מסמך המעניק הרשאה לצד ג' (השלוח, מיופה הכח) לפעול בשם מייפה הכח (השולח)
הבסיס המשפטי ליפויי הכח הינו חוק השליחות התשכ"ה – 1965
ובנוסח החוק: "שליחות היא יפוי כוחו של שלוח לעשות בשמו או במקומו של שולח פעולה משפטית כלפי צד שלישי".
יפוי הכח הינו בעצם "ידו הארוכה" של השולח, וכיוון ששלוחו של אדם כמותו, פעולת השלוח מחיבת ומזכה, לפי הענין, את השולח.
כל פעולה משפטית יכולה לשמש נשוא לשליחות, למעט פעולה שלפי מהותה נועדה לביצוע באופן אישי, לדוגמא חתימה על תצהיר או צוואה.
יפוי כח יכול להינתן במספר אופנים, ואולם האופן המקובל ביותר הינו יפוי כח בכתב ובו נעסוק במאמר זה.
ניתן לשלוח ומאפשר מגוון רחב של פעולות משפטיות, בד"כ במנעד רחב של נושאים ופעולות.
יפוי כח כזה יכול לכלול הרשאות בתחומים רבים כדון, מכירת / רכישת נכס, קבלת הלוואות, ביצוע פעולות בחשבונות בנק וכד'.
בד"כ יפוי כח כזה ניתן לשלוח, כאשר ישנה מערכת יחסים של אמון מלא בין השולח לשלוח.
ככל שיפוי כח כללי מסמיך כמיופה כח אדם שאיננו עורך דין, נדרש כי יפוי הכח יהא נוטריוני וייחתם ע"י השולח בפני נוטריון – אחרת יפוי הכח לא יהא בתוקף והשלוח לא יוכל לפעול על פיו.
ניתן לצורך הרשאה במקרה מסוים או לעסקה מסוימת כגון מכירת נכס לצג ג' ספציפי שפרטיו מופיעים ביפוי הכח.
יפוי כח ספציפי ניתן בדרך כלל לפעולה מוגבלת ו/או זמן מוגבל.
על פי חוק השליחות ככל שרוצים ליתן הרשאה לניהול הליכים משפטיים, הליכים בפני בית דין או בורר, יש לציין זאת במפורש ביפוי הכח.
מלבד חוק השליחות, 2 חוקים נוספים מסדירים את יחסי הכוחות בין סוגי יפויי הכח והם חוק הנוטריונים (בסעיף 20) וחוק לשכת עורכי הדין (בסעיף 91) .
סעיף 20 לחוק הנוטריונים קובע כי: "יפוי כח כללי ויפוי כח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני תוקף אלא אם כן ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו, הוראה זו אינה באה גורעת מסעיף 91 לחוק הלשכה".
סעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין קובע כי: "יפוי כח שניתן בישראל לעורך דין לפעול בתחום הפעולות שיש להן קשר לשירות המקצועי שנותן עורך דין ללקוח, לרבות קבלת כספים ודברים אחרים בשביל לקוחו בענין כזה, שחתימת הלקוח עליו אושרה בכתב על ידי עורך הדין, אינו טעון אישור אחר על אף האמור בכל דין".
הינו יפוי כח שניתן להבטחת זכותו של צד שלישי, היות וכך יפוי כח זה אינו מתבטל במועדים כאמור בסעיף 14 לחוק השליחות אלא ניתן לביטול רק בתנאים הקבועים ביפוי הכח עצמו לדוגמא על פי צו של בית משפט .
יפוי כח בלתי חוזר ניתן כשיש צורך להבטיח את זכותו של צד ג' מבלי שזה יהיה חשוף ליכולת הביטול של עושה יפוי הכח.
הדוגמא הקלאסית והשכיחה ביותר למתן יפוי כח בלתי חוזר הינה במסגרת עסקת מכר של נכס מקרקעין, אז נותן מוכר הנכס יפוי כח בלתי חוזר לרישום הזכויות בנכס על שם הקונה, יפוי הכח מוחזק בנאמנות בידי ב"כ של המוכר אשר מעבירו לידי ב"כ הקונה, לאחר השלמת תשלום מלוא התמורה לצורך רישום זכויותיו של הקונה בנכס הנרכש.
דגש חשוב בענין זה – לא כל יפוי כח שכותרתו : "יפוי כח בלתי חוזר" הוא אכן כזה – בלתי חוזר! יפוי הכח נבחן על פי מהותו , רק אם הוא בא להבטיח זכויות של צד ג' ששמו ופרטיו מפורטים ביפוי הכח אזי הוא בלתי חוזר ואינו מתבטל בקרות אחד הארועים המפורטים בחוק השליחות.
דוגמא שכיחה נוספת למתן יפוי כח בלתי חוזר נוטריוני הינה מתן יפוי כח נוטריוני לטובת בנק למשכנתאות – ממנו מקבל רוכש נכס בלוואה מובטחת במשכנתא.
במסגרת הליך קבלת משכנתא יקבל רוכש נכס סט מסמכים לחתימה מאת הבנק למשכנתאות וביניהם טופס יפוי כח בלתי חוזר לחתימה בפני נוטריון.
המדובר ביפוי כח בלתי חוזר שכן הוא בא להבטיח את זכויותיו של הבנק, בעל המשכנתא, במקרה שחלילה הרוכש, הלווה, לא יעמוד בתנאי המשכנתא ולבנק תעמוד הזכות לממש את המשכנתא הרובצת על הנכס הנרכש.
ביפוי כח מסוג זה הבנק הינו הצד השלישי שאת זכויותיו באים להבטיח במתן יפוי הכח ולכן הינו בלתי חוזר.
יפוי הכח חייב להיחתם בפני נוטריון היות והוא מסמיך , בין היתר, את הבנק כמיופה הכח, ולא רק את עורכי הדין או מי מהם שיכול לאמת את חתימתו של הלווה אם כך היה.
מקרים רבים נדרש מתן יפוי כח נוטריוני ע"י תושבים המצויים או מתגוררים בחו"ל.
מחוץ לגבולות מדינת ישראל , נציג דיפלומטי או קונסולרי שהוסמך לכך, מחליף את פעולת הנוטריון באימות חתימה על יפוי כח וזאת על פי סעיף 50 לחוק הנוטריונים.
יפוי כח לביצוע פעולות במקרקעין – יפוי כח המסמיך אדם לבצע פעולה במקרקעין הטעונה רישום במרשם המקרקעין. בשל חשיבותה של עסקת מקרקעין הטעונה רישום קבע המחוקק כי יפוי הכח בעסקה מסוג זה ייחתם בפני נוטריון.
חוק השליחות בסעיף 8 מגדיר את חובות השלוח כלפי שולחו, ואביא מנוסח החוק:
בהתאם לסעיף 1 (3) לחוק מיסוי מקרקעין "הענקתה של זכות להורות על הענקה, העברה או הסבה של זכות במקרקעין או הסבה של זכות במקרקעין או על ויתור של זכות במקרקעין וכן העברתה או הסבתה של זכות להורות כאמור או ויתור עליה, הינה מכירה החייבת במס "
סעיף 53 לחוק מיסוי מקרקעין קובע תנאים שמטרתם לסייג ולהוציא חלק מיפוי הכח מהגדרת "מכירה" החייבת במס.
הסעיף קבוע כי : "מתן יפוי כח לאחר למכור לאדם שלישי זכות במקרקעין מטעם המרשה, יהיה פטור ממס באת מאלה:
(1) המרשה יכול לבטל את יפוי הכוח בכל עת.
(2) יפוי הכוח תקף לתקופה שאינה עולה על ששה חדשים.
(3) יפוי הכוח ניתן על ידי בעלי הזכות לאדם החייב לפעול לטובתם ולא להבטחת הזכות של מי שרכש זכות במקרקעין או מי שעומד לרכוש זכות כזו ואין המורשה רשאי ליהנות מתמורת המכירה – למעט שכר סביר והחזרת הוצאות שהוציא וחייב הוא למסרה בשלמותה למרשה, ויפוי הכוח אינו ניתן להעברה על ידו.
(4) יפוי הכוח ניתן לבורר לשם הבטחת ביצוע פסק דינו.
במאמר זה סקרתי על קצה המזלג את סוגי יפויי הכח הקיימים וההבדלים ביניהם.
משרדי מעניק שירותי נוטריון לרבות עריכת יפויי כח כליים וחתימה על פיויי כח נוטריוניים , בזמינות מירבית ובשירות נח.
כל הזכויות שמורות ©
